פליטי רומן פז'לסטה: רומן רוסי

כשויקטור ואירנה היגרו לישראל, וזו עובדה, הם באו עם שלושת הדברים הבאים: את חפירה מטיטניום, עגלת קניות של זקנות (גם כן מטיטניום) ובל נשכח, אי אפשר בלי- לום מטיטניום למקרה והסקודה לא תתניע בבעיטה. בנוסף הם גם הגיעו עם שני ילדים מופלאים, משקפיים של רוסים וכמה כובעים שימחישו את העובדה שהם באו ממקום יותר מתורבת ומצחיק.

מסתבר שברוסיה באותם שנים, בתקופה שיכולת להחליף כמה טון ברזל תמורת תלושים לחמאה ומשחת שיניים היה אפשר בעצם הכל ובלי יותר מדי הגיון. מן תקופה כזו שלא היה בלתי מתקבל על הדעת לבנות מכוניות עם פח בעובי מטר או לחילופין עגלת קניות לזקנים מטיטניום עם עובי דופן משתנה- מצוין.

אז ליד הבית של ויקטור ואירנה ברוסיה, כשמקסים היה קטן וחמוד ורומן עוד למד להגיד דה וספציבה היה מכרה טיטניום פאקינג ענק שבו הרבה מצרכי האימפריה למתכת האצילית היו מתממשים. בתרגום למונחים של רוכב אופניים זה קצת כמו לגדול ליד שדה שבו גדלות חמניות שבמקום גרעינים , היו גדלים מערכות אקס.טי.אר. אז לפני שנפל מסך הברזל כשעוד צרכי הטיטניום של ממלכת האופל היו מקומיים ניתן היה להשמיש את המתכת לכל מיני צרכים ואני בטוח שאי שם במשהו-סלביה יש עיירה שבה כל התושבים משתמשים בקולפני ירקות מטיטניום וקוצרים את שדות החיטה האינסופיים שלהם בקומביינים לגמרי מטיטניום טריפל באטד שיהיה גם קל וגם סטייל.

עם השנים ועם נפילת מסך הברזל, היה צריך לנסות ולמצוא שימושים חדשים למתכת הרוסית שבעצם לא עלתה כלום. היו כמובן לא מעט אופציות ואחת מהן היתה אכן בתחום האופניים. כשהיינו ילדים קטנים בני 22 בחנות הבוסטונית אחד החבר'ה, בחור בשם מאט הפעיל קשרים רוסיים והזמין שילדת טריאל מרוסיה, כולה עשויה מטיטניום ספציבה, עם ריתוכים אלוהים ישמור-מכוערים וכולנו כיננו את השילדה Mootskee . היום הוא מנהל חנות קומיקס בסיאטל וחי כמו שסטלן צריך, אבל זה לסיפור אחר. אני חושב שגם כולנו זוכרים חברות אופניים שעשו שימוש בחומר, חלקן בהצלחה וחלקן כמו איירבורן- ממש לא.

טוב, יש שני עניינים מעניינים בקטע לדעתי. האחד הוא שהחבר'ה ברוסיה השתמשו במה שהיה, ז"א השתמשו בחומר לוקאלי וזה אחלה. העניין השני שמתברר מכל זה הוא שהיוקרה של החומר הזה- לפחות בעולם האופניים לא מגיעה מהחומר אלא מהעיבוד וזה חשוב לזכור תמיד. ז"א שאפשר לייצר אופניים בשקל מטיטניום או את חפירה מטיטניום בחינם או שאפשר לקנות סארוטה בהון מטורף- תלוי באומנות ולא בחומר. אולי כדאי לזכור את זה גם בעניין כל שאר החומרים, אז בפעם הבאה ששואלים אותי למה שלדת ברזל עולה מה שהיא עולה, ישר לסיביר.

העניין השני שאותי מעניין הוא מה יכול להיות החומר המקומי בישראל שיאפשר לבנות הכול מהכול באמצעותו? הרי אין לנו מכרות של כלום, מים בקושי, חלקת אדמה מטר על מטר, אז מה נשאר? נשאר עודף צבאי כמובן. מאחר ורוב התקציב המדיני, כל הצעירים במדינה, הרבה מההומור ומרבית המתכת הישראלית מגויסים הגיע הזמן למחזר. אכן אחת מתכניות המגרה של ניסנאס היא השמשת צנרת מהתעשיה לשלדות אופניים. מי ייתן ונראה במדינתינו קולפניי תפו"א ממדחפי סילון ואופני סטריט בטעם מרכבה.