אולי הכי טוב להתחיל בסיפור ואז לתהות על מה נהיה עם התאמות אופניים בישראל.
אז בשנת אלוהים יודע מתי, כשג'ורג בוש וג'ון קארי נלחמו על נשיאות ארה"ב אני הייתי צעיר וטיפש מעט יותר מהיום ועבדתי בהתאמות אופניים אחרי שסיימתי קורס עם החבר'ה בSerotta . בחנות עשינו בערך 15-20 התאמות ביום לכל סוגי האופניים אבל התמחינו בקאסטומים לSeven (כי המפעל היה 500 מטר מאיתנו) IF וסארוטה כי המוצר שלהם הוא ממש ללא דופי. היו טנדמים, כביש, ממש מעט הרים וטונה טריאטלטים על כל מיני מכונות. מדדנו, הקשבנו, דיברנו ויעצנו עד שיצא עשן מהאוזניים, באיזשהו שלב-מודה נמאס, זה היה איפהשהו ב2005. מאז חזרתי לעניין מתי שהיו צריכים עזרה אבל לרוב נהינתי למכור ולצחוק עם החבר'ה כרגיל.
בכל מקרה באותה שנה כשג'ון קארי רצה להראות כמה הוא מחובר לעם, הוא החליט לקנות אצלנו סארוטה באיזה 10,000$. ממש מחובר לעם הבחור. אז לא רק שהוא התרסק עם האופניים כמה פעמים אלא הוא החליט להזמין שלדה נוספת עם הכיתוב "Bring It" על הדאון טיוב. http://www.usatoday.com/news/politicselections/nation/president/2004-05-02-kerry-bike_x.htm
את שאר הסיפור כולם מכירים- הוא הפסיד בבוז ובצדק, הבחור קצת מנותק. ג'ון הגיע להתאמות כמה וכמה פעמים והיה ממש בקטע שזה יפה אבל הפוזה של האופניים והמיותרות של כל ההתאמות האלו גרמו לי לשאול למה? למה צריך את זה ומי מקבל מהתאמות כאלו בכלל תועלת.
התשובה התגלגלה לה אצלי בראש עם הזמן אבל היום אני משוכנע שקהל היעד להתאמות מקצועיות הוא לא רוכבים עם יומרות לתחרותיות למרות שהם גם צריכים. הקהל האידאלי להתאמות הם קומיוטרים, אנשים שמבלים את תחילת וסוף היום על האופניים ושם נהנים או סובלים בהתאם לצורת הרכיבה ויעילות האופניים או הממשק אליהם. יש מצב שהגיע הזמן לקחת קצת מתורות התאמות האופניים, להוריד אותם מהאולימפוס ולהעביר לחבר'ה שמשתמשים באופניים ככלי עבודה או תחבורה.
היום כשאנחנו בונים לשליחים בניו יורק או לחבר'ה שרוכבים לעבודה שעה כל יום אני מחייב (במידת האפשר) שנעבור ביחד פגישת התאמה שבד"כ מתאימה לרייסרים רק עם דגשים על צורת נשיאת ציוד, נוחות מוגברת מול מהירות וכד'. אני באמת מאמין שהעתיד הוא בחיזוק הממשק של הרוכב היומיומי לכלי התחבורה שלו. יש מצב שנתחיל קצת בקורסים אצלנו בעניין אם יהיה זמן, נראה.
רק מילה על התאמות האופניים בארץ כפי שנוכחתי אליהם כתושב חוזר שמרגיש קצת כמו חיזר לפעמים. הסובלנות והגישה הסקרנית להתאמות אופניים שלמדנו מחבר'ה כמו ג'ון אליס וצוות סארוטה כמעט ולא בנמצא. יצא לי לפגוש לא מעט חבר'ה שמודדים ומתאימים בלי אפילו לבדוק גמישות או לשאול על פציעות או לתחקר בקשר לדברים פשוטים כמו רכיבה עם משקפי ראיה שמשנים את יציבות הצוואר. אולי כמו כל דבר בארץ חסר לנו קצת סבלנות וקשר בין אישי, אחרי הכל התאמה טובה ואופני קאסטום הם קודם כל הקשר עם הFitter, וזה חשוב.
בפעם הבאה קצת על החומרים שאנחנו משתמשים בהם ועל בחירת צינורות ולאגים.
אז בשנת אלוהים יודע מתי, כשג'ורג בוש וג'ון קארי נלחמו על נשיאות ארה"ב אני הייתי צעיר וטיפש מעט יותר מהיום ועבדתי בהתאמות אופניים אחרי שסיימתי קורס עם החבר'ה בSerotta . בחנות עשינו בערך 15-20 התאמות ביום לכל סוגי האופניים אבל התמחינו בקאסטומים לSeven (כי המפעל היה 500 מטר מאיתנו) IF וסארוטה כי המוצר שלהם הוא ממש ללא דופי. היו טנדמים, כביש, ממש מעט הרים וטונה טריאטלטים על כל מיני מכונות. מדדנו, הקשבנו, דיברנו ויעצנו עד שיצא עשן מהאוזניים, באיזשהו שלב-מודה נמאס, זה היה איפהשהו ב2005. מאז חזרתי לעניין מתי שהיו צריכים עזרה אבל לרוב נהינתי למכור ולצחוק עם החבר'ה כרגיל.
בכל מקרה באותה שנה כשג'ון קארי רצה להראות כמה הוא מחובר לעם, הוא החליט לקנות אצלנו סארוטה באיזה 10,000$. ממש מחובר לעם הבחור. אז לא רק שהוא התרסק עם האופניים כמה פעמים אלא הוא החליט להזמין שלדה נוספת עם הכיתוב "Bring It" על הדאון טיוב. http://www.usatoday.com/news/politicselections/nation/president/2004-05-02-kerry-bike_x.htm
את שאר הסיפור כולם מכירים- הוא הפסיד בבוז ובצדק, הבחור קצת מנותק. ג'ון הגיע להתאמות כמה וכמה פעמים והיה ממש בקטע שזה יפה אבל הפוזה של האופניים והמיותרות של כל ההתאמות האלו גרמו לי לשאול למה? למה צריך את זה ומי מקבל מהתאמות כאלו בכלל תועלת.
התשובה התגלגלה לה אצלי בראש עם הזמן אבל היום אני משוכנע שקהל היעד להתאמות מקצועיות הוא לא רוכבים עם יומרות לתחרותיות למרות שהם גם צריכים. הקהל האידאלי להתאמות הם קומיוטרים, אנשים שמבלים את תחילת וסוף היום על האופניים ושם נהנים או סובלים בהתאם לצורת הרכיבה ויעילות האופניים או הממשק אליהם. יש מצב שהגיע הזמן לקחת קצת מתורות התאמות האופניים, להוריד אותם מהאולימפוס ולהעביר לחבר'ה שמשתמשים באופניים ככלי עבודה או תחבורה.
היום כשאנחנו בונים לשליחים בניו יורק או לחבר'ה שרוכבים לעבודה שעה כל יום אני מחייב (במידת האפשר) שנעבור ביחד פגישת התאמה שבד"כ מתאימה לרייסרים רק עם דגשים על צורת נשיאת ציוד, נוחות מוגברת מול מהירות וכד'. אני באמת מאמין שהעתיד הוא בחיזוק הממשק של הרוכב היומיומי לכלי התחבורה שלו. יש מצב שנתחיל קצת בקורסים אצלנו בעניין אם יהיה זמן, נראה.
רק מילה על התאמות האופניים בארץ כפי שנוכחתי אליהם כתושב חוזר שמרגיש קצת כמו חיזר לפעמים. הסובלנות והגישה הסקרנית להתאמות אופניים שלמדנו מחבר'ה כמו ג'ון אליס וצוות סארוטה כמעט ולא בנמצא. יצא לי לפגוש לא מעט חבר'ה שמודדים ומתאימים בלי אפילו לבדוק גמישות או לשאול על פציעות או לתחקר בקשר לדברים פשוטים כמו רכיבה עם משקפי ראיה שמשנים את יציבות הצוואר. אולי כמו כל דבר בארץ חסר לנו קצת סבלנות וקשר בין אישי, אחרי הכל התאמה טובה ואופני קאסטום הם קודם כל הקשר עם הFitter, וזה חשוב.
בפעם הבאה קצת על החומרים שאנחנו משתמשים בהם ועל בחירת צינורות ולאגים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה