זו הזדמנות לדבר על הזקנים ועל מה שיש לאגדות המהלכות בייננו ללמד אותנו בכל מה שקשור לאופניים, ספורט, תחבורה ובכלל.
ג'ון אליס
http://somervillenews.typepad.com/the_somerville_news/2005/01/the_somerville_.html
הוא בחור מקסים. היום כבר בן כמעט 70, צנוע, צנום ונעים הליכות. את ג'ון הכרתי לראשונה ב2001 במסיבה שהייתה לכל צוות החנות בקור החורפי של בוסטון. ג'ון הוא אחד השותפים לחנות ביחד עם פיטר וקלינט ובהרבה מובנים הוא הרגליים והכשרון של המקום. רוכב אופניים אולימפי בנבחרת ארה"ב בשנת אלוהים יודע מתי, אבא ל3, סבא וכשרון התאמת אופניים ברמת זן פלוס פלוס. שנה שעברה ג'ון יצא לפנסיה ואחרי חברות של כמעט 10 שנים רציתי מאד להיות במסיבת הפרידה שלו אך העבודה הכבידה ופספסתי. שלחתי במייל כמה איחולים ובדיחות והמון תודה על שלימד אותי כ"כ הרבה. איש מדהים!
ג'ון, בנוסף לזה שהיה כישרון רכיבה גדול גם לימד רוכבים מתחילי בכל הגילאים איך לרכב. לא מעט הייתי יוצא איתו ללמד נשים בגיל העמידה שרצו לצאת לרכב בפעם הראשונה בחייהן. את תורת ההתאמה לאופני קאסטום למדתי לא מעט ממנו, אמנם גם החבר'ה של סארוטה עזרו אבל את היחס האישי והשאלות העדינות השאלתי מג'ון. עם השנים כל צוות החנות ובעצם כל קהילת הרוכבים של בוסטון למדה מג'ון המון ובהזדמנות זו רציתי להגיד שוב תודה1
גרג אורביץ
גרג הוא אדיוט מהסוג הטוב ביותר. אולי הספורטאי המוכשר ביותר שהכרתי, איש מצחיק ברמות ושתיין מצוין. לפני כך וכך שנים רכב בקבוצת קורס המקצוענית וניצח באליפות ארה"ב אי שם בשנות השמונים. אני וגרג בילינו כמה עונות של עבודה בחנות ביחד, שתיית בירה ורכיבות טכניות שבהן ממש לא היה לי סיכוי להצמד אליו. גרג היום הוא בן איזה 45 ורוכב כמו מטורף כשיש לו זמן אבל רוב הזמן הוא גולש קייט במאווי. הבנאדם יודע איך לחיות.
אחרי שבילה כמה עונות עם גרג למונד ואחרי זה בהרים עם ג'ון טומק ואחרים הוא הבין את הסצנה והכיר את כולם. גרג הוא פרצוף מוכר בתחום אבל נחבא אל הכלים ובחור משעשע עד דמעות. אולי יותר מהכל גרג לימד אותי איך לא להיות רציני, ממש ככה, אף פעם לא להיות רציני. גם כשאתה כותש את המתחרים שלך וגם כשאתה על גג העולם, חובה להשתטות עם החברים ולהשאיר את הרצינות למשכנתא. היינו יוצאים לרכיבות הדרכה ביחד, גרג היה מדריך טכני ואני הייתי מכונאי מסונג'ר. בתום כל רכיבה הקליינטים היו חוזרים עם הערכה ענקית לבנאדם במידה שווה בגלל המקצועיות והקסם האישי. המון כבוד.
פביו סלביג
שנה לפני שנפגשנו ב2002 פביו נדרס על ידי משאית. כל הגלגלים של המשאית עברו על הגוף של פאביו אחד אחד. כשאני נפגשתי איתו לראשונה לא היה סימן נראה לעין לפציעה למרות שהגוף שלו בינתיים התמלא פלטינות וברגים, מדהים. בעברו רכב מקצוענית בקבוצת מרלין (המרלין הרים שהבאתי למקסים היו שלו) ואחרי הפציעה עבר לטריאתלונים וניצח גם שם. אופניים בשביל פביו היו קריירה מההתחלה עד הסוף והיום הוא מנהל קבוצות מקצועניות באירופה, לא ממש יודע איזה מהן היום. בנוסף להיותו אמיץ משהו פחד וספורטאי מחונן הוא גם בנאדם נחמד להחריד.היינו יוצאים לרכיבות, אני גרג ופאביו והבושה שבאיטיות שלי מולם היתה בהחלט מחרידה... היום כשמעבירים חוקי תעבורה חדשים בבוסטון להעלות מודעות לרכיבה הוא ממלא תפקיד חשוב מאין כמוהו בדחיפת חוקים בנושא.
אולי הגיע הזמן לאגד כמה מהתובנות של הדורות הקודמים לאיזה ספר. בכל מקרה הנה כמה תמונות של הפרויקט הנוכחי. ביום שני נעלה תמונות של השלדה הגמורה.
שבוע הבא האופניים של ברוגן, אופני שליחים מידה 65 לרחובות ניו יורק.
ג'ון אליס
http://somervillenews.typepad.com/the_somerville_news/2005/01/the_somerville_.html
הוא בחור מקסים. היום כבר בן כמעט 70, צנוע, צנום ונעים הליכות. את ג'ון הכרתי לראשונה ב2001 במסיבה שהייתה לכל צוות החנות בקור החורפי של בוסטון. ג'ון הוא אחד השותפים לחנות ביחד עם פיטר וקלינט ובהרבה מובנים הוא הרגליים והכשרון של המקום. רוכב אופניים אולימפי בנבחרת ארה"ב בשנת אלוהים יודע מתי, אבא ל3, סבא וכשרון התאמת אופניים ברמת זן פלוס פלוס. שנה שעברה ג'ון יצא לפנסיה ואחרי חברות של כמעט 10 שנים רציתי מאד להיות במסיבת הפרידה שלו אך העבודה הכבידה ופספסתי. שלחתי במייל כמה איחולים ובדיחות והמון תודה על שלימד אותי כ"כ הרבה. איש מדהים!
ג'ון, בנוסף לזה שהיה כישרון רכיבה גדול גם לימד רוכבים מתחילי בכל הגילאים איך לרכב. לא מעט הייתי יוצא איתו ללמד נשים בגיל העמידה שרצו לצאת לרכב בפעם הראשונה בחייהן. את תורת ההתאמה לאופני קאסטום למדתי לא מעט ממנו, אמנם גם החבר'ה של סארוטה עזרו אבל את היחס האישי והשאלות העדינות השאלתי מג'ון. עם השנים כל צוות החנות ובעצם כל קהילת הרוכבים של בוסטון למדה מג'ון המון ובהזדמנות זו רציתי להגיד שוב תודה1
גרג אורביץ
גרג הוא אדיוט מהסוג הטוב ביותר. אולי הספורטאי המוכשר ביותר שהכרתי, איש מצחיק ברמות ושתיין מצוין. לפני כך וכך שנים רכב בקבוצת קורס המקצוענית וניצח באליפות ארה"ב אי שם בשנות השמונים. אני וגרג בילינו כמה עונות של עבודה בחנות ביחד, שתיית בירה ורכיבות טכניות שבהן ממש לא היה לי סיכוי להצמד אליו. גרג היום הוא בן איזה 45 ורוכב כמו מטורף כשיש לו זמן אבל רוב הזמן הוא גולש קייט במאווי. הבנאדם יודע איך לחיות.
אחרי שבילה כמה עונות עם גרג למונד ואחרי זה בהרים עם ג'ון טומק ואחרים הוא הבין את הסצנה והכיר את כולם. גרג הוא פרצוף מוכר בתחום אבל נחבא אל הכלים ובחור משעשע עד דמעות. אולי יותר מהכל גרג לימד אותי איך לא להיות רציני, ממש ככה, אף פעם לא להיות רציני. גם כשאתה כותש את המתחרים שלך וגם כשאתה על גג העולם, חובה להשתטות עם החברים ולהשאיר את הרצינות למשכנתא. היינו יוצאים לרכיבות הדרכה ביחד, גרג היה מדריך טכני ואני הייתי מכונאי מסונג'ר. בתום כל רכיבה הקליינטים היו חוזרים עם הערכה ענקית לבנאדם במידה שווה בגלל המקצועיות והקסם האישי. המון כבוד.
פביו סלביג
שנה לפני שנפגשנו ב2002 פביו נדרס על ידי משאית. כל הגלגלים של המשאית עברו על הגוף של פאביו אחד אחד. כשאני נפגשתי איתו לראשונה לא היה סימן נראה לעין לפציעה למרות שהגוף שלו בינתיים התמלא פלטינות וברגים, מדהים. בעברו רכב מקצוענית בקבוצת מרלין (המרלין הרים שהבאתי למקסים היו שלו) ואחרי הפציעה עבר לטריאתלונים וניצח גם שם. אופניים בשביל פביו היו קריירה מההתחלה עד הסוף והיום הוא מנהל קבוצות מקצועניות באירופה, לא ממש יודע איזה מהן היום. בנוסף להיותו אמיץ משהו פחד וספורטאי מחונן הוא גם בנאדם נחמד להחריד.היינו יוצאים לרכיבות, אני גרג ופאביו והבושה שבאיטיות שלי מולם היתה בהחלט מחרידה... היום כשמעבירים חוקי תעבורה חדשים בבוסטון להעלות מודעות לרכיבה הוא ממלא תפקיד חשוב מאין כמוהו בדחיפת חוקים בנושא.
אולי הגיע הזמן לאגד כמה מהתובנות של הדורות הקודמים לאיזה ספר. בכל מקרה הנה כמה תמונות של הפרויקט הנוכחי. ביום שני נעלה תמונות של השלדה הגמורה.
שבוע הבא האופניים של ברוגן, אופני שליחים מידה 65 לרחובות ניו יורק.
קאפלר לבלט דרייב
החלטנו ללכת על נקסוס ובלט של גייטס. עדיין יש בעיית שיפטר, של שימנו מכוער נורא...
החלטנו ללכת על נקסוס ובלט של גייטס. עדיין יש בעיית שיפטר, של שימנו מכוער נורא...
קצת עבודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה